הצעה לטיול: קיר האמוניטים

Choffaticeras luciae

Choffaticeras luciae אחד ממיני האמוניטים הנפוצים בקיר האמוניטים

קיר האמוניטים הנמצא בצידו החיצוני הדרומי של מכתש רמון הוא מחשוף של סלע גיר מגיל קרטיקון (90-100 מ"ש), ייחודו של הקיר בריכוז גדול מאוד של מאובני אמוניטים גדולים הטבועים בו. יחידת סלע זו מייצגת תקופה מאוד ארוכה של "הרעבה סדימנטרית", זהו מצב שבו קצב הצטברות החלקיקים בקרקעית הים איטי מאוד. מצב זה איפשר את הערמותם של שלדי בע"ח בקרקעית הים עם מינימום חלקיקי סלע בינהם וקבלת התופעה המיוחדת של שכבת סלע עשירה באמוניטים. במקור השכבה הורבדה בצורה אופקית, והתרוממה למצבה הנוכחי כחלק מהפעילות הטקטונית שגרמה להיווצרות המכתשים. האמוניטים של "קיר האמוניטים" חיו בתקופת הטורון תחתון, שלפי לוח הזמנים המוחלט נמשכה בין 93.5 ל 91.88 מיליון שנה.

מיהו אמוניט?
האמוניטים היו בעלי חיים ימיים טורפים ואינטיליגנטים, "בני דודים" של התמנונים, בעלי שלד חיצוני (קונכייה). בעל החיים חיי כמספר שנים, במהלכם הוא בונה את שלדו, היכול להגיע לקוטר של 2 מטר, חדרים חדרים, ועובר לחדר החדש והגדול בהתאם לגדילתו. החדרים הישנים הוסבו לתאי ציפה, כמו בצוללת, אשר מתמלאים או מתרוקנים בגז חנקן בהתאם לרצונו. התנועה האופקית מתבצעת ע"י זרם סילון שמוצא מתוך הגוף באמצעות איבר שירירי, הגרמת לתנועה אחרנית. האמוניטים התפתחו לפני כ-400 מ"ש פרחו ביורה ובקרטיקון ונכחדו בהכחדה מאסיבית שהתרחשה בסוף הקרטיקון (66 מ"ש) ביחד עם הדינוזארים.

שלבים בהווצרות קיר האמוניטים על פי הסברה המקובלת:
1. לפני 100 מ”ש שרר באזור ים אוליגוטרופי (עני בחומרי מזון ובו סדימנטציה מועטה), פני השטח היו אופקיים. בים זה חיו האמוניטים ובמשך תקופה ארוכה האזור היה תחת ”הרעבה סדימנטרית”, כלומר קצב הצטברות של חלקיקים בקרקעית הים היה איטי מאוד.

אמוניטים בים

שלב 1. אמוניטים חיים ומתים בים עני בחומרי מזון

2. עם הזמן (בין 100 ל 90 מ"ש) נערמו בקרקעית שלדי בע”ח אך ללא חלקיקי סלע ביניהם ולכן התקבלה שכבה עשירה במאובנים.

תרשים שלבים קיר האמוניטים 2

שלב 2. יצירת שכבה עשירה באמוניטים בין 100ל 90 מ"ש

3. כחלק מהפעילות הטקטונית שיצרה את רכסי הנגב לפני 80-50 מ”ש האזור עבר הרמה והטיה עד לזווית בה נמצאות השכבות היום. מאז נתון האזור תחת תהליכי בליה שלבסוף חשפו את שכבת המאובנים.

תרשים שלבים קיר האמוניטים

שלב 3. קימוט והרמה

סברה נוספת להיווצרות השכבה העשירה באמוניטים:
על פי סברה זו האמוניטים חיו בים פתוח ועשיר ולאחר מותם נסחפו הקונכיות לאזור הרדוד. סברה
זאת מתבססת על כך שבמות האמוניט רקמת גופו הרכה נרקבת וממלאת את תאי הציפה של האמוניט בגזים. זרמים ימיים סחפו קונכיות אמוניטים מאזור נרחב ויצרו בקרבת החוף מאסף מרוכז של קונכיות שנקברו, ובסופו של תהליך התאבנו.
העובדה שבקיר האמוניטים לא נמצא חול ואיכות שימור האמוניטים טובה מזאת הצפויה בחוף תומכים בסברה הראשונה. מצד שני, הריכוז היוצא דופן של אמוניטים תומך בסברה שהזרמים ריכזו קונכיות מאיזור נרחב והעובדה שישנם הרבה אמוניטים שנצבעו על ידי תחמוצות ברזל יכולה להצביע על קבורה בים רדוד ועשיר בחמצן.

איך מגיעים:
לצד כביש 40, ביציאה הדרומית של מכתש רמון בין ק"מ 84-85, חונים בחניון קיר האמוניטים. משם ממשיכים מערבה בשביל המסומן באדום. עוברים את המפגש עם השביל המסומן בירוק עוד כ -150 מטר עד הקיר.
במהלך השנים מטיילים רבים לקחו כמזכרת אמוניטים מהקיר וכיום הוא כבר לא מה שהיה בעבר, אך עדיין הקיר ומכתש רמון הם נקודות שתמיד כדאי להגיע אליהם.

עוד בסביבה:
מקיר האמוניטים ניתן להמשיך לשן רמוון (מסלול אדום) או גיא זוחלים (מסלול ירוק).
גיא זוחלים או עמק גבנונים הוא ערוץ המאופיין ברצועות מוארכות וצבעוניות (מחדרים מגמתיים) עשירות במתכות נדירות כגון כסף, עופרת, אבץ וכו' חוצים סלעי גיר בהירים.
שן רמון הוא הר בולט במכתש רמון, כ-6 ק"מ מדרום- מזרח למצפה רמון ממנו יש תצפית יפה על מכתש רמון. מקור השם בצורת ההר, המזדקר כשן בולטת מהקיר הדרומי של המכתש. שן רמון הוא מחדר מגמתי, שנחשף לאחר שהשכבות שמעליו הוסרו בתהליכי בליה וסחיפה.

לעוד הצעות מעניינות גלוש והורד את אפליקציית מסלולרי
לקוח מתוך מסלולרי ומיניפלקטים