מערכת הרכיכות (Mollusca)

מחלקות הרכיכות השונות: חלזונות, חד-לוחתיים, צדפות, רב-לוחתיים, חפרנים, אפלוכורה וצפלופודים. נוצר ע"י Veronidae באמצעות ויקישיתוף.

תיאור כללי:
מערכת הרכיכות (מהמילה הלטינית "mollis" שמשמעותה רך – רכיכה) הינה המגוונת ביותר מבין חסרי החוליות. ישנם למעלה מ 1300000 מינים חיים (ומספר אף גדול יותר של מאובנים). מערכה זו כוללת מגוון רחב של בע"ח חיים ומאובנים אשר במבט ראשון נראים מאוד שונים וללא קרבה אך לכולם יש מבנה בסיסי זהה.
הרכיכות מאכלסות מגוון רחב של בתי גידול ומייצגות צורות חיים שונות: מרביתן ימיות, מאזור החוף (אזור הגאות והשפל) ועד לים העמוק (תהומות האוקיינוס) וחלקן אף הסתגלו לחיים במים מתוקים ועל היבשה. בתוך גוף המים (פלנקטוניות) ועל פני או בתוך הסדימנט בקרקעית.
המערכה כוללת שמונה מחלקות עם נציגים חיים ושתי מחלקות של נציגים שנכחדו. המחלקות עם מספר נציגים הרב ביותר הם החלזונות ( Gastropoda), הצדפות (Bivalve) והצפלופודים (דיונונים, תמנונים, נאוטילידים, אמונטים). שתי מחלקות מוכרות נוספות הינם: רב-לוחיות (סוג טיפוסי כיטונים) וחפרנים (סוג נפוץ שן הים).

השלד:
לרוב הרכיכות שלד קרבונטי )ארגוניטי או קלציטי( חיצוני שצורתו משתנה באופן ניכר בין הקבוצות
השונות. ישנן קבוצות אשר ויתרו על השלד החיצוני לגמרי )כגון חשופיות ותמנונים( וישנן כאלו שבהן השלד עבר מודיפיקציה לשלד פנימי (כגון דיונונים). באופן בסיסי הסימטריה של השלד היא בילטרלית. החלק הקדמי של השלד הוא מעל הראש והחלק האחורי של השלד הוא לכיוון פתח ההפרשה. השלד של הרכיכות מופרש על ידי הגלימה (העוטפת את הגוף הרך) אשר נמצאת מתחתיו. צמיחת השלד מתבצעת על ידי תוספת של קלציום קרבונט מסביב לפריפריה (ביבלביה) ו/או על ידי תוספת חלקים חדשים (גסטרופודה/צפלופודה).

רקע גיאולוגי:
הרכיכות מהוות את קבוצת המאובנים הרב תאיים הנפוצה ביותר ברקורד המאובן בזכות השלד המינרלי העמיד שלהן. הן הופיעו לראשונה בתחילת הקמבריום אך בתחילה לא היוו מרכיב מרכזי של החיים בים. באורדוביק התפתחו הנאוטילידים (צפלופודה) שהפכו להיות הטורפים הדומיננטיים הראשונים בעלי השלד ובכך שינו את המערך האקולוגי של החיים בקרקעית הים. בחלק המאוחר של הפליאוזואיקון התפתחו גם האמוניטים (צפלופודה) שהפכו להיות הטורפים העיקריים ושחשיבותם הגיאולוגית נובעת מתפקידם כמאובנים מנחים לחלוקה הביוסטרטיגרפית מהדבון עד הכחדתם בסוף הקרטיקון (66 מ"ש). הביבלביה והגסטרופודים היו בעלי תפקיד משני בחיים על קרקעית הים במשך כל פליאוזואיקון. ההכחדה ההמונית שהתרחשה בסוף הפרם לוותה בפגיעה קשה במגוון ושכיחות הרבה בע"ח, בינהם גם הצפלופודה, אך ההתאוששות ממנה הובילה לפריחה חסרת תקדים של הצפלפודים הביבלביה והגסטרופודה. האחרונים החליפו במזוזואיקון את הברכיופודה בשליטה על סביבות קרקעית הים, תפקיד אותו הם "נושאים" עד היום.

קונכיות ושבלולים 001 דחוס