תת-מחלקה נאוטילואידים (Nautiloidea)

הנאוטילידים הינם הנציגים הראשונים של הצפלופודים, הם הופיעו בקמבריום העליון, ומאז עברו מספר אירועי הכחדה. הנאוטילידים פרחו בעידן הפליאוזואיקון המוקדם, בו הם היוו הטורפים העיקריים, ופיתחו מגוון יוצא דופן של צורות שלד. כ-2500 מינים מוכרים מתקופות קדומות אך רק קומץ של מינים שרד עד ימינו. כיום הנציג המודרני היחיד של הקבוצה הוא הסוג Nautilus אשר קיים כבר מהטריאס.

מאפייני שלד כליים:
הקונכייה של הנאוטילידים לרוב מפותלת עם פיתול פתוח או פיתול מהודק, אך קיימים גם מינים עם שלד מיושר. הצורות הישרות בעלות משקע גירני בחדרים או בסיפון המאפשר פוזיציה הוריזונטלית בגוף המים. הצורות המפותלות חסרות משקעים פנימיים מרכז ציר הפיתול מאופיין בשקע משני צידי הקונכייה הנקרא umbilicus (טבור) בצורות בעלות פיתול חובק, מגרעת ה umbilicus קטנה, ככל שהפיתול פחות מהודק או פתוח ה umbilicus גדל. דופן השלד בנוי משתי שכבות של ארגוניט בעובי של מספר מילימטרים. לרוב השלד חסר עיטורים חיצוניים. הספטות המפרידות בין חדרי הפרגמוקון קעורות לכיוון הפתח. הסוטורים פשוטים ולא מורכבים כמו אצל האמוניטים. הסיפון חודר את חדרי הפרגמוקון במרבית המקרים במרכז הספטה ובמקרים מסוימים באזור הגבי. קובת הדיור בדרך כלל גדולה.
מאובן של נאוטיליד בעל שלד ישר (Orthoceras) מתקופת הסילור. נוצר ע”י Jon Zander, באמצעות ויקי שיתוף.

נאוטילידים מודרנים ואורח חיים:
מעט מאוד מינים של נאוטילוס קיימים כיום, מינים אלו מוגבלים לרצועה הטרופית של האוקינוס ההודי והאוקיינוס ההשקט בעומקי ים בינוניים (100- 700 מטר).
הנאוטילוס הוא שחיין חופשי, בעל ראש עם עיניים וכ-90 זרועות (טנטקלים) סביב לפה. זהו בע”ח טורף בעל לסת דמויית מקור המאפשרת לו לאכול ולפצח בעיקר סרטנים. הצבע של קונכיית הנאוטילוס הוא קבוע, אך רק לעיתים משתמר ברקורד המאובן. לעתים קרובות דפוסי צבע מופיעים רק בצד הגב, דבר המצביע על כך שהבעל חיים שחי שחה בצורה אופקית.
מבחינה מורפולוגית (חיצונית ופנימית) הנאוטילוס חווה שינויים מאוד קטנים במהלך 511 מ”ש, לפיכך, פליאונטולוגים, אקולוגים ופיזיולוגים חוקרים רבות את היצור המרתק הזה, בתקווה להשיג נקודת מבט על הסביבה הימית במהלך 511 מ”ש ועל צורות חיים אשר אינן קיימות יותר )לדוגמא האמוניטים). עם כל זאת, הנאוטילוס החי כיום שונה במספר מובנים מזה החי בעבר, אורך חיים ארוך יותר משאר הצפלופודים (שככול הנראה אורך חייהם היה 2-4 שנים), הזכר והנקבה מתרבים מספר רב של פעמים במהלך חייהם, הביצים מעטות אך גדולות יחסית, לאחר הבקיעה “התינוקות” שהם העתק מדויק של ההורים חיים על קרקעית הים )אין שלב פלנקטוני). התפתחות זו, דילוג על השלב הפלנקטוני,ככל הנראה אפשרה לנאוטילוס לשרוד את ההכחדה שבה חוסלו קרוביו.

המין Nautilus pompilius החי כיום. נוצר ע”י Hans Hillewaert, באמצעות ויקי שיתוף.

דילוג לתוכן