תת מחלקת אלמוגי האבן (Zoantharia)

על ידי Albert Kok [Public domain], באמצעות ויקישיתוף

P. axinellae, מין השייך לאלמוגי האבן הנמצא בחופי האוקינוס האטלנטי הדרומיים ובים התיכון. צולם על ידי Albert Kok, באמצעות ויקישיתוף

אלמוגי-אבן הם סידרה של צורבים הנפוצים בשוניות אלמוגים, הים העמוק וסביבות ימיות נוספות ברחבי העולם. בעלי חיים אלה בעלי מגוון רב של צורות הופעה (בודדים או מושבתיים) וצבע. ניתן להבחין בין אלמוגי-אבן לאלמוגיים מושבתיים או אלמוגים רכים אחרים על ידי שילוב חול וחתיכות קטנות אחרות של חומר לרקמה שלהם, דבר אשר מסייע להם לבנות את המבנה הקשיח שלהם. מאפיין עיקרי נוסף הוא שזרועותיהם מאורגנות בשתי שורות נפרדות.

אלמוגים ברקורד הגיאולוגי:
האלמוגים הופיעו לראשונה בסוף הקמבריום-תחילת האורדוביק (לפני כ־450 מיליון שנה) והיו שייכים לסדרות Rugosa ו- Tabulata, בדבון ובסילור תפוצתם גדלה והם החלו לבנות שוניות. אלמוגים אלה היו מאבני הבניין החשובים של השוניות הקדומות עד היעלמותם לקראת סוף הפרם (250 מ”ש). היעלמותם פינתה מקום להתפתחות סדרה חדשה ה- Scleractinia הקיימת עד היום. אחת הסיבות העיקריות להצלחת האלמוגים מסדרה זו היא הסמביוזה שלהם עם דינופלגלטות הנקראות Zooxanthellae.
מרבית מיני האלמוגים בעלי טווח סטרטיגרפי רחב ועל כן הם אינם משמשים לחלוקת הזמן הגיאולוגי. מינים רבים של Rugosa ו Scleractinia מראים פסי גידול דקים על גבי הדופן החיצוני של השלד. הפסים הדקים מתאחדים במספר מקומות על השלד ליצירת פס גידול עבה בעוביים משתנים. הפסים הדקים מציינים צמיחה יומית של האלמוג, הפסים העבים מציינים צמיחה חודשית. הפסים העבים ביותר מציינים צמיחה שנתית.
מספור פסי גדילה של מספר מיני אלמוגים מהדבון הראה שבתקופת הדבון בשנה היו כ 400 ימים. דבר זה תאם גם לעדיות אסטרונומיות שהראו שקצב הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו הואט ב 2 שניות כל 100000 שנים. דבר זה מעיד שבעבר הגיאולוגי הימים היו יותר קצרים.
למאובני אלמוגים נודעת חשיבות גדולה במחקרים פלאוסביבתיים בזכות מבני השוניות המורכבים אותם הם בונים והאקוסיסטמה המגוונת שמאפיינת את סביבת השונית.
כמו כן שוניות אלמוגים מאובנות יכולות להוות מאגר של אוצרות טבע כגון נפט גז ומי תהום בגלל המבנה הפורוזי שלהם.

טיפוסי שוניות אלמוגים:
סביבת שונית האלמוגים מהווה כאמור אזור של אקוסיסטמה מגוונת ומשגשגת. מספר רב של טיפוסי אורגניזמים מאכלס סביבה זו, מצורות מורכבות של בעלי חוליות (דגים), פרוקי רגלים (סרטנים), נבובים מטיפוסים שונים, ספוגים, קווצי עור ועוד. המגוון הרחב של צורות החיים באזור השונית נובע מאפשרות החלוקה של השונית לנישות אקולוגיות רבות המאפשרות דרגת התמחות גבוהה של הבעלי חיים המאכלסים את השונית.
קיימים שלושה טיפוסי שוניות עיקריים:
1. שונית חוגרת Fringing reef- מתפתחת במקביל לקו החוף, קרוב לאזור החוף.
2. שונית מחסום Barrier reef- מתפתחת במרחק רב מהחוף במקביל לחוף. בין השונית לחוף מתפתחת בדרך כלל לגונה. דוגמא שונית האלמוגים הגדולה מול חופי אוסטרליה.
3. אטול Atoll – מבנה שונית טבעתי המתפתח סביב לרכס וולקני הנוצר באזורים עמוקים באוקיאנוסים. ההתרוממות של הרכס יוצרת אזור מים רדוד יחסית המאפשר התפתחות של שונית באמצע האוקינוסים. שוניות מטיפוס זה נפוצות באוקיאנוס הפסיפי שבו נפוצים הרי געש.

קיפודי ים 001 דחוס

דילוג לתוכן