במגוון גדול של יחידות סלע בישראל מופיעים מאובנים בשכיחות גבוהה, ביניהם נפוצים שבלולים, צדפות, אמוניטים ועוד. למאובנים השונים ערך מדעי רב, מכיוון שאלה עוזרים לפליאונטולוגים (אנשים העוסקים בחקר מאובנים) להבין את התנאים הסביבתיים בזמן השקעת הסלע, לקביעת גיל הסלע ולהבנת רצף התפתחות החי והצומח בעבר הגיאולוגי של כדור הארץ. בנוסף, המאובנים מהווים מוקד משיכה ועניין גם לציבור הרחב- מטיילים, מדריכים, תלמידים, סטודנטים ועוד.
מטרתו של אתר זה, היא להנגיש מידע על המאובנים השכיחים הגדולים בישראל באמצעות אתר אינטרנט. האתר מתייחס למאובנים שגודלם בעיקר מעל לסנטימטר, הבולטים לעין על פני הקרקע או מתוך הסלע. האתר מכיל מידע כללי על מערכות ומחלקות בעלי החיים והצמחים המאובנים כפי שאלה מוכרות כיום ע"י אנשי מקצוע מהתחום.
באתר קיימים דפי מידע עבור כל אחד מהמאובנים הכוללים תיאור מילולי קצר של המאובן, תמונת פרט מייצג ואיורים המתארים את סביבת המחייה של אותו אורגניזם, וכן את גיל המאובן. האתר נבנה בשפה העברית והוא ברמה המתאימה למגוון קהלים רחב, החל בחובבי טבע בעלי עניין וכלה באנשים בעלי רקע מקצועי. באתר נמצאת גם חוברת מידע המאגדת בתוכה תיאור מפורט של 170 מאובנים גדולים שכיחים בישראל.
אתר זה נבנה ביוזמת מו"פ מדבר וים המלח, יחד עם המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית בירושלים. את בניית והכנת האתר הובילו ד"ר שרית אשכנזי-פוליבודה וד"ר חנן גינת ממרכז המדע, ד"ר זאב לוי מהמכון הגיאולוגי ופרופסור רבקה רבינוביץ' מהאוניברסיטה העברית. דוד סבלוף ממרכז מדע ים המלח והערבה (תמיכה טכנית), יוני שטרן ממו"פ מדבר וים המלח, נוהר שמי (איורים) וזיו דניאלי (עבודת גמר, ביה"ס מעלה שחרות).
כיום מתוחזק האתר ע"י ד"ר שרית אשכנזי-פוליבודה ממו"פ מדבר וים המלח ויהל אשד, סטודנט לתואר שני במחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.