שרידי שלד מאובן של זוחל ימי מלפני 85 מיליון שנה התגלו בערבה

Elsamosauros re

איור של עצמות וחוליות שלדו של ה-Elasmosaouros

לראשונה באזורינו נמצא מקבץ משלדו של זוחל ימי קדום, ה'אלאסמוזאור' (Elasmosaurid), אשר חי בים התטיס לפני כ-85 מיליון שנה. חלקים משלדים של אותו מין נמצאו בעבר בירדן, סוריה, איראן, מצרים ומרוקו, אך זו הפעם הראשונה שחלקים של פרט יחיד – שברי שן ולסת, שברי גפיים/סנפיר, שבע חוליות צוואר וחוליית גב, נמצאו יחד, אורכו המקורי היה 8 מטרים ווהוא התהדר בצוואר ארוך עד כמחצית מגודל גופו.

חלקי המאובן התגלו 5  ק"מ דרומית  למושב פארן שבערבה, במסגרת מחקר משותף שעורכים ד"ר חנן גינת וד"ר שרית אשכנזי-פוליבודה מרכז מדע ים המלח והערבה שבתמיכת משרד המדע וד"ר רבקה רבינוביץ, מהאוניברסיטה העברית. גדעון רגולסקי, חוקר ממרכז המדע, היה הראשון למצוא את העצמות כאשר זיהה במהלך  סקר עצם חשופה על פני השטח המדבריים. בעקבות כך ערך הצוות חפירה פליאונטולוגית מסודרת במקום ואכן נחשפו חלקים נוספים של השלד. זיהוי המאובן נעשה ע"י אפיון שטח המגע של החוליה שהוא קעור-ישר, נקבים באמצע החוליה, יחסי הגודל והמתאר הכללי כפי שנמצא באתר. זוחל זה  ידוע מאתרים נוספים בירדן, סוריה ומרוקו.

digging elasmosauros

החפירה הפליאונטולוגית שנערכה ברכס מנוחה

curvical-vertebra

חוליות הצוואר של הזוחל שנמצאו

שרידי המאובן כמו גם מאובנים מיקרוסקופים כגון פורמיניפרים (חוריריות, יצורים מקרוסקופים בעלי שלד גירני) ותופעות גיאולוגיות נוספות נחקרו כחלק ממחקר מקיף על תצורת מנוחה, תצורת סלע קרטון הנפוץ באיזור הערבה. מטרות המחקר היו שחזור והבנה מפורטת של הפליאואוקיאנוגרפיה, פליאואקולוגיה ופליאואקלים ששררו בים תטיס ובשוליו באזורנו בזמן ההשקעה של תצורת מנוחה.

חוליה של הזוחל שקועה בסלע כפי שנחשפה באתר החפירה

חוליה של הזוחל שקועה בסלע כפי שנחשפה באתר החפירה

 

 

עצמות השלד נמצאו קבורות בסלע גיר מעידים על כך שהפרט נמצא היכן שמת אפשרה לצוות המחקר לשחזר את תנאי הסביבה והחי הקדומים באזור הערבה, בו עבר קו החוף של האוקיינוס הקדום 'טתיס'. הזוחל הימי וכמו כן מאסף המאובנים המיקרוסקופים הסובבים אותו מצביעים על סביבה ימית רדודה, בעומק של עד 200 מטר, עשירה בחומרי מזון ופעילות ביולוגית מוגברת של בעלי חיים, קטנים וגדולים, כל זאת הודות לשטף של חומרי מזון שהגיעו לפני השטח ככול הנראה כתוצאה משינויי אקלים גלובליים.

למאמר המלא באתר הירחון Netherlands Journal of Geosciences