(Rudists (Hippurites
מערכה: Mollusca
מחלקה: Bivalvia
שלד גדול יחסית דומה באופן כללי לשלד של אלמוג בודד. בנוי מקשוות לא שוות. קשווה ימנית גבוהה (יכולה להגיע עד אורך של 30 ס"מ) בעלת צורה קונית הגדלה כלפי מעלה ומתרחבת למעין גביע-חרוטי. החלק התחתון של הקשווה חתוך על ידי לוחות אוריזונטלים המשאירים נפח קטן למיקום הגוף הרך. הקשווה השמאלית שטוחה לרוב בעלת צורה של מכסה בעלת זוג שיניים גסות וארוכות יורדות מפנים קשוות המכסה לשקעים תואמים בקשווה הימנית.
תקופה ונפיצות:
החלו להתפתח ביורה היו נפוצים בקרטיקון ונכחדו בסופו.
בארץ נפוצים כבוני השוניות העיקריים בקרטיקון.
סוגים נפוצים בארץ:
Radiolites – שלד הגביע בנוי תאים מרובעים, ובצד החיצוני קמטי גידול ושתי רצועות בולטות המיוחסות למיקום הצינורות (סיפונים) להכנסה ופליטת מים. מהקשווה העליונה יורדת שן קדמית ואחורית ארוכה ועבה הנכנסות לתעלות בפנים הקשווה התחתונה ומאפשרות הרמה והורדת המכסה על ידי שרירים. נפוץ בשכבות האלביאן-קנומן-טורון. (תמונה שמאלית)
Praeradiolites – מגיע לגובה 15 ס"מ ומופיע בשכבות מגיל קנומן באזור אילת.
Durania – דומה ל- Radiolites אולם הקשווה בנויה מתאים רבי-צלעות (פוליגונים) והזיז (בליטה פנימה) לחיבור הליגמנט מנוון. בארץ מצוי הסוג בשכבות הקנומן והטורון (בעולם מאלביאן עד סוף הקרטיקון).
Sauvagesia – גם כן בעל שלד פוליגוני אך אצלו נשמר הזיז לחיבור הליגמנט. מהקנומן.
סביבת מחייה:
הרודיסטים הן צדפות צמודות או נייחות בימים רדודים באזורים טרופים אשר ניזונו מסינון חומר אורגני שמרחף במים (אוכלי תרחיף).
השלד שלהם בנוי ברובו מהמינרל קלציט בצורת תאים עם חללים דבר המאפשר גידול מהיר של שלד עבה ועמיד כנגד מפץ גלים וכנגד יצורים קודחים. יכולתם לסגור הרמטית את הקשוות בזמנים של שפל נמוך נותנת להם יתרון על אלמוגי אבן (בוני שוניות) החיים במים רדודים וצלולים, ללא יכולת לשרוד חשיפה ארוכה וכיסוי זמני בסדימנט. השלד הקלציטי של הרודיסטים עמיד כנגד המסה במים בראקיים-מתוקים נושאי פחמן דו-חמצני (מעט חומציים).
הרודיסטים בנו בקרטיקון מסכת גירית על אדני היבשות (פלטפורמה קרבונטית) שיצרה סביבת חיים עשירה בדומה לשונית אלמוגים באזורים הטרופים של ים הטתיס. במקרים רבים הם בנו שוניות על חשבון האלמוגים על ידי צמיחה במבנה דמוי מושבה.
מכיוון שהשלד שלהם העשיר בחללים, שוניות רודיסטים מהוות מלכודות מצויינת לנפט.
